כמה עומס מותר על מרפסת?

בעלי דירות (וגם עסקים) שואלים את עצמם לעתים שאלה מעניינת וחשובה – איזה עומס מותר על מרפסת? הם מגיעים לכך באופן טבעי, בנסיבות שבהן שוקלים להוסיף עומס לאותו חלק במבנה.

מה עומס מותר על מרפסת אומר מעשית?

ברמה המעשית, בעלי או משתמשי מבנים לא אמורים לעסוק בפרטים הטכניים מספריים של נושא העומס. מבחינתם, ישנו ראשית כל היבט הבטיחות הידוע, שלפיו "אם יש ספק אין ספק". כלומר קודם כל, לא מעמיסים באופן שלא הגיוני בהתאם לנסיבות או שעשוי להיות כזה. אם רוצים לערוך מסיבה במרפסת עם אנשים רבים, ברור שזה שימוש סביר. אך מה אם רוצים להתקין בה בריכה גדולה או לאחסן בה ציוד רב וגם כבד מאוד, שמעלה ספקות לגבי עומס מותר על מרפסת זו? לא עושים זאת עד שמקצוען יבדוק את הנושא ויאשר. המקצוען שבו מדובר הוא קונסטרוקטור והוא ייקח בחשבון מגוון פרמטרים, כגון עובי המרפסת וכן האופן בו בנויה התמיכה (למשל מרחק בין קורות התמיכה שלה).

מקור ייחוס מרכזי עבור קביעת עומס מותר על מרפסת הוא התקן הרלבנטי של מכון התקנים. זהו ת"י 412 (עומסים במבנים:עומסים אופייניים), אשר מתייחס למעשה לסוגי מבנים שונים, באשר הם. לא רק למרפסות.

עומס מותר על מרפסת והעומס השימושי

עומס מותר על מרפסת כולל שני סוגי משנה של עומסים שאליהם מקובל להתייחס. ראשית, ישנו "עומס קבוע" שהוא המשקל העצמי של המבנה (במקרה זה מרפסת). שנית, מונח נוסף חשוב שנמצא בשימוש בתחום זה הוא "עומס שימושי". הכוונה לעומס שצפוי להיות מוטל על המבנה, באופן השימוש אשר לשמו הוא מיועד. ההיגיון בכך פשוט וברור: מבנה אמור להיות חזק רק במידה מסוימת. מידה זו מוכתבת, מאופן השימוש המיועד עבורו. מסוכן להקים מבנה שלא יעמוד בכך ומיותר ויקר להקים מבנה שיעמוד בעומסים גדולים יותר. מבחינת עומס שימושי מרפסת חייבת לעמוד בתקנים הרלבנטיים. מעבר לכך, היא עשויה לעמוד גם בדרישות מיוחדות של מי שהזמין את הקמתה. במקרה כזה, הדרישות תהיינה דרישות שמעבר לתקן (מאחר שברור שאסור סתם כך לרדת מרף הדרישות שמציב התקן).

יש עומס סטאטי ויש עומס דינאמי. העומס הקבוע והעומס השימושי שהזכרנו, הם עומסים סטאטיים והם בפועל המדדים המרכזיים שנלקחים בחשבון. כמו כן, לוקחים בחשבון גם מקדמי בטחון שונים, במסגרת התקן ודרישות מיוחדות ככל שישנן בהזמנת המבנה.

מה היא בעצם מרפסת?

לא כל המרפסות אותו הדבר ולמעשה, הן שונות מאוד זו מזו מבחינה מבנית. לכן, המרפסות גם שונות מבחינת העומס הכולל שהן יכולות לשאת. ישנו היבט של גודל המרפסת הכולל. כמו כן, אופן תמיכת המרפסת מלמטה עשוי להיות שונה מאוד. קחו למשל את המצבים הבאים:

• מרפסות שממוקמות על הקרקע – זהו מקרה שבו המבנה נתמך באופן אופטימלי, על ידי הקרקע עצמה. כלומר, מצב פשוט יחסית מבחינה מבנית. עדיין, גם לגביו יש כמובן תקנות שחייבים לעמוד בהן.
• מרפסות שנתמכות בעמודים – במקרה זה, מרפסת בקומה עליונה עשויה להיות על עמודים, אשר מעבירים את משקלה למטה ועד לאדמה.
• מרפסות ללא עמודים – מרפסות אשר משקלן נתמך, רק באמצעות קורות שעוברות דרך רצפת המרפסת. זהו סוג המרפסות שקרוב לוודאי יותר מכל סוג אחר, גורם לאנשים לשאול את עצמם כמה משקל זה יכול להחזיק?

סימני אזהרה המחייבים בדיקת עומס מותר על מרפסת

מרפסת עשויה לשדר סימני מצוקה שאסור להתעלם מהם. הופעת סדקים ברצפת המרפסת או בקירותיה מהווה איתות ראשוני לבעיה אפשרית. סדקים אלו יכולים להופיע בדפוסים שונים – סדקים אלכסוניים מעידים בדרך כלל על בעיות בחוזק המבני, בעוד סדקים ישרים עשויים להצביע על בעיות בהתפשטות תרמית. שקיעה הנראית לעין של משטח המרפסת היא סימן מדאיג במיוחד, שכן היא מעידה על אפשרות של כשל בקונסטרוקציה הנושאת. חלודה בברזלי הזיון החשופים מהווה בעיה חמורה, משום שברזל חלוד מאבד מחוזקו המקורי ומתנפח, דבר היוצר לחץ פנימי בבטון ועלול לגרום להתפוררותו. התנתקות של המעקה מהקיר אינה רק סכנה בטיחותית מיידית, אלא גם עשויה להעיד על בעיות עמוקות יותר במבנה המרפסת. רטיבות או נזילות בתחתית המרפסת מצביעות על כשל באיטום, שעלול להוביל להחלשת הברזל והבטון לאורך זמן.

גורמים המשפיעים על עומס מותר על מרפסת

העומסים על מרפסת מושפעים ממגוון גורמים שיש להביא בחשבון בתכנון ובשימוש. פיזור העומס הוא גורם קריטי – עומס מרוכז באזור מצומצם מסוכן הרבה יותר מאשר אותו משקל המפוזר על פני שטח גדול יותר. לדוגמה, הצבת ג'קוזי במרפסת יוצרת עומס נקודתי משמעותי שעלול לעלות על יכולת הנשיאה של המרפסת, גם אם המשקל הכולל נמצא במסגרת המותרת. גיל המבנה משחק תפקיד משמעותי – מרפסות בבניינים ישנים עלולות לסבול מהחלשות הדרגתית של חומרי הבנייה עקב בליה טבעית, חשיפה לתנאי מזג אוויר, וקורוזיה של ברזל הזיון. המיקום הגיאוגרפי של המבנה משפיע גם הוא – מבנים הממוקמים באזורי חוף חשופים להשפעה מואצת של קורוזיה בשל רמות המליחות הגבוהות באוויר, דבר המחייב תשומת לב מיוחדת לחוזק המבני של המרפסת.

אחריות משפטית ושיקולי ביטוח

האחריות המשפטית על תקינות המרפסת וחוזקה מוטלת באופן מלא על בעלי הנכס. במקרה של כשל מבני הנובע מעומס יתר או מתחזוקה לקויה, חברות הביטוח עשויות לדחות תביעות לפיצוי. חשוב במיוחד להבין שבמקרה של פגיעה בגוף או ברכוש כתוצאה מקריסת מרפסת או נפילת חלקים ממנה, בעלי הנכס עלולים למצוא עצמם חשופים לתביעות אזרחיות משמעותיות ואף להליכים פליליים. לכן, חיוני לשמור תיעוד מסודר של כל בדיקה הנדסית, אישור מקצועי, ועבודות תחזוקה שבוצעו במרפסת. מומלץ לבצע בדיקות תקופתיות על ידי מהנדס קונסטרוקציה ולשמור את כל האישורים והמסמכים הרלוונטיים.

עומס מותר על מרפסת – מה חשוב לזכור?

בשורה התחתונה, התקן הישראלי קובע עומס מותר על מרפסת של עד 350 ק"ג למטר מרובע, אך זהו רק כלל אצבע בסיסי. חשוב להבין שכל מרפסת היא ייחודית מבחינת המבנה שלה, גילה, מיקומה ואופן תמיכתה. בעלי נכסים נושאים באחריות מלאה לתקינות המרפסת ולכן חיוני להיוועץ במהנדס קונסטרוקציה מוסמך לפני כל שינוי משמעותי בעומסי המרפסת. שימו לב במיוחד לסימני אזהרה כמו סדקים, שקיעות או רטיבות, ואל תהססו לפנות למקצוען כשמתעורר ספק. זכרו – כאשר מדובר בבטיחות מבנית, עדיף להיות זהירים מדי מאשר להצטער בדיעבד. קונסטרוקטור מיומן יוכל לבצע את הבדיקות המקצועיות הנדרשות ולתת את האישורים וההמלצות המתאימות לשימוש בטוח במרפסת שלכם.