שיקום מבנים – מתי זה נחוץ ולמה?

כולנו שמענו על שיקום מבנים, אם זה במסגרת נושא ההתחדשות העירונית הבולט או בנסיבות אחרות. מחד, המבנים שבהם אנו משתמשים בחיי היום יום נתפסים כדבר יציב וחזק, אשר מחזיק מעמד למשך שנים רבות כמו שהוא. מאידך, חשוב להבין שזו היא תפיסה מוטעית. גם אם לא נראים לעין פגמים ברורים ומשמעותיים במבנה, הוא עשוי להיות במצב גרוע שמחייב שיקום. אז מתי נושא השיקום עולה על הפרק? ומהן הסיבות המרכזיות לקידום פרויקטים מסוג זה? 

שיקום מבנים מסוכנים

במקרים רבים נדרש שיקום מבנים, כאשר מבנים אלה מוגדרים כמסוכנים לשימוש. שיקום מבנים מסוכנים הוא לרוב שיקום מבנים ישנים, אם כי מבנה עשוי להיות מוגדר כמסוכן גם אם הוא חדש יחסית. למשל בעקבות נזקי מלחמה. דוגמה למקור שעשוי להוביל להידרדרות הדרגתית במצב המבנה, הוא נושא הרטיבות. אם מאתרים את מקור הרטיבות ופותרים את התקלה או אם המקור לרטיבות היה זמני, היא תתייבש בהדרגה. אך אם מדובר בחשיפה מתמשכת לרטיבות רבה, הנזק עשוי להגיע ממש עד ליסודות המבנה ולהיות משמעותי מאוד ואפילו מסוכן. גם מבחינת החלשת המבנה וגם מבחינת מגע של הרטיבות עם מערכת החשמל. 

התועלות הרבות של שיקום מבנים 

• בטיחות לפני הכל – כמובן, היבט הבטיחות הוא ההיבט שמתאים לשים בראש רשימת התועלות משיקום מבנה. זהו גם ההיבט שיוצר במקרים רבים דחיפות בביצוע התיקון.   
• שיקולים כספיים – שיקום מבנים עשוי לצמצם הפסדים כספיים, בדמות ירידה בערך הנכס וצורך בעבודות שיקום מורכבות יותר בהמשך. הוא גם ימנע נזקים כספיים עקב תביעות פרטיות על נזקים שנבעו ממצב הנכס או קנסות מהרשויות על אי עמידה בתקנות ובצווים (כמו צו מבנה מסוכן). במקביל, פרויקט השיקום ישפר את האטרקטיביות של הנכס למכירה ולהשכרה. 
• שיפור איכות החיים במבנה – משתמשי המבנה המשוקם יזכו לסביבה נעימה יותר. נזכיר בהקשר זה, שבלאי טבעי למבנים מתבטא לא רק ביסודות, אלא גם ובמידה רבה בחלקים הנראים לעין, כולל הצד החיצוני שחשוף במיוחד למזג האוויר. היבטים אלה משמעותיים, גם במבני מגורים פרטיים וגם בכל מבנה אחר, כגון מבנה עסקי או מוסדי.

חשוב ומעניין לדעת 

• כל מקרה בפני עצמו – השיקום "תפור" למבנה הספציפי ולמצבו הנוכחי וזה לא תהליך אחיד וקבוע. כל מבנה דורש התעמקות בפרטיו המיוחדים, בהיסטוריה שלו ובפרטי הנזקים שמהם הוא סובל כעת. גם סוגי הנזקים השונים מכתיבים אופני טיפול מיוחדים. למשל שיקום מבנים לאחר הצפה. הצפה כזו עשויה להתרחש עקב פיצוצים בצנרת מים או אפילו בעקבות כיבוי שריפה במבנה תוך שימוש בכמויות גדולות של מים. 
• כיצד מעריכים את הנזק? – כמובן, חייבים קודם כל להבין את מצב המבנה במדויק, לפני שמתחילים לשקם אותו. יש לכך לא מעט אתגרים טכניים, מאחר שדווקא החלק הקריטי ביותר (היסודות) נמצא "בפנים". הוא לא גלוי לעין באופן רגיל. אך יש לנושא זה פתרונות רבים ויעילים מאוד. כולל טכנולוגיות לבדיקה, ללא הריסת חלקים במבנה. 
• חיזוק או שיפוץ? – ישנו הבדל מהותי בין שיקום מבנים פגומים לבין חיזוק מבנים תקינים. חיזוק של מבנה תקין, עשוי להידרש אם יש דרישות חדשות ממנו מבחינת חוזק המבנה. למשל בעקבות שימוש מתוכנן חדש בו, אשר יעמיס עליו משקל גדול יותר מהרגיל. 
• הזדמנות לתיקן טעויות – שיקום מבנים עשוי לכלול גם תיקון פגמים שונים שהתגלו, בבניית המבנה במקור ואפילו בתכנונו. 
• השיקום שמקודם ביוזמת המדינה – במסגרת גישת ההתחדשות העירונית, בולטת כמובן במיוחד בהקשר זה, תוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה (תמ"א 38).