חיזוק מבנים – מתי זה דרוש? מה זה דורש? ולמה?

חיזוק מבנים היא אמנם לא פעולה שעושים בכל יום במבנה עסקי, בניין או בית פרטי ממוצע. אך פעולה כזו נדרשת מדי פעם, בכמה נסיבות שונות.

מתי ולמה מחזקים?

תכנון טוב של מבנה והקמתו המיומנת, אינם סוף פסוק בחיי המבנה. בהמשך הוא יעבור תמורות שונות, בהשפעת הבלאי הטבעי של החומר, מזג האוויר, רעידות אדמה ועוד. כל זאת מוביל להיחלשות הדרגתית שלו ואז עשוי להידרש חיזוק מבנים. אך למעשה, נושא חיזוק המבנים רחב יותר מכך והוא עשוי להידרש על רקע המצבים הבאים:

• ליקויים- מצב שבו המבנה לא חזק כפי שחושבים, כפי שזה נראה וכפי שהתכנון המקורי קבע.
• פגמים חמורים שהתרחשו בהמשך – פגמים אשר פגעו ביסודות המבנה, כמו פגיעה בעמוד תומך. למשל בגלל שיפוצים שנערכו באופן לא חוקי, ללא תכנון מסודר וכללו הסרת עמוד כזה.
• העלאת רף הדרישות מהמבנה – אשר מחייבת שינוי וחיזוק בהתאם לכך.

מקרים כאלה שונים מפגמים פחות קריטיים, כגון בלאי באיטום המבנה. בלאי כזה עשוי לגרום לחדירת מים והוא בהחלט דבר שכדאי לטפל בו, מכמה סיבות. אך זה יותר תיקון של פגם במערכת משנית, מאשר חיזוק מהותי של המבנה בכללו.

החיזוק עצמו עשוי להתבצע בדרכים רבות, בהתאם לנסיבות. למשל חיזוק מבנים באמצעות חיבור קורות תמיכה או ביצוע תהליכים של "שיקום בטונים".

חיזוק מבנים לשם התאמה לדרישות חדשות

חיזוק מבנה קיים ותקין, עשוי להתבצע כאשר יש דרישות חדשות מהמבנה מבחינת החוזק שדרוש לו. למשל בעקבות שימוש מתוכנן חדש בו, אשר יעמיס עליו משקל גדול יותר מהרגיל. היבטים אלה של עומסים ומה שדרוש בכדי לעמוד בהם, מוגדרים באופן מספרי ברור בתקנות שונות. כמו כן, נלקחים בחשבון גם מקדמי בטחון. כל זאת מחייב על פי החוק. לכן, בדיקת חוזק מבנים ותכנון אופן חיזוקם, הם דברים שחייבים להתבצע על ידי מהנדס אשר מומחה ומוסמך לכך. זהו התפקיד שידוע בכינוי קונסטרוקטור.

שיפור עמידות ברעידות אדמה, באמצעות חיזוק מבנים

ישנו הבדל מהותי בין שיקום מבנים פגומים לבין חיזוק מבנים תקינים. מבנים תקינים אך ישנים, הם מבנים שנבנו עם חומרים ושיטות בנייה מיושנים. ניתן לעתים לשפר אותם, כך שהם יתקרבו באיכותם ובמצבם למבנה מודרני. או לכל הפחות, יזכו לשיפור משמעותי ביחס למצב הנוכחי, שאינו משביע רצון. באמצעות חוות דעת הנדסית בעלי מבנים כאלה יכולים לדעת מה מצב המבנה, בצורה ברורה, מוסמכת ומדויקת. לאחר מכן ניתן להחליט על חיזוק מבנים ישנים באופנים שונים, בהתאם לצורך.

דוגמה בולטת לכך הוא נושא חיזוק מבנים לרעידות אדמה. מבנים ישנים הם גם מבנים שנבנו בסטנדרטים נמוכים יחסית מבחינת עמידותם וגם כאלה שנחלשו עם השנים מבחינת החוזק. רעידות אדמה הן לרוב חלשות ובלתי מזיקות. אך די ברעידת אדמה אחת חזקה, בכדי לגרום לנזקים חמורים, למבנים, לרכוש ואף לחיי אדם. לכן חיזוק מבנים הוא פתרון משמעותי מאוד בהקשר זה ולעתים גם דחוף. בעולם ההתחדשות העירונית רואים זאת מקודם באופן שיטתי כתכניות מסוג תמ"א 38 – תוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה. בתמ"א 38, בעלי הנכסים מקבלים מהמדינה תמריצים לחזק את המבנים שבבעלותם, כזכויות בנייה מוגדלות וקיצור התהליכים עד קבלת היתר בנייה.

לחזק או להרוס? 

האם יש בכלל טעם לחזק את המבנה? אולי עדיף להרוס אותו? מאחר שמבנים כאלה הם אובייקטים יקרים אשר כבר הושקעו בהם משאבים רבים, לא ממהרים להרוס אותם. מה גם שגרים שם לרוב אנשים כבעלי דירות או שוכרים והריסת המבנה תשפיע על חייהם באופן משמעותי. אך לעתים מבנה עשוי להיות מוגדר בתור מבנה מסוכן ואז אין ברירה אלא להרוס אותו. תהליכים כאלה מוכרים מאוד במסגרת תכניות פינוי בינוי, עוד משנת 1998. בפינוי בינוי מוותרים על האפשרות של חיזוק מבנים. במקום זאת, אזור מסוים של כמה מבנים מוכרז כמתחם פינוי בינוי ועובר כולו שיפור. גורם מרכזי בכך, יהיה החלפת המבנים הישנים בחדשים.

כמובן, מותר להרוס גם מבנים תקינים ולעתים עושים זאת מסיבות שונות. אך אם זה מבנה שמחייב הריסה או מבנה שמאפשר תיקון באמצעות תהליכי חיזוק מבנים, זו היא שאלה שדורשת בדיקה יסודית של מומחה.